רכישת דירת מגורים במחיר של מעל ל 2.5 מיליון ₪ על ידי חברה תסווג כחלוקת דיווידנד מבחינת שלטונות המס. זאת, אם הדירה תועמד לרשות בעל השליטה בחברה. כך סוכם לאחרונה בדיונים בין האוצר ורשות המסים לנציגי הלשכות המקצועיות, לשכות יועצי המס, עורכי הדין, רואי החשבון ולה"ב.
סיווג הרכישה כדיבידנד יחייב את בעל השליטה בתשלום מס הכנסה, וזאת ללא קשר לשאלה האם הדירה הועמדה לרשותו בחינם או הושכרה לו על ידי החברה במחיר מלא. מצד שני, המס יוטל רק על רכיב ההון העצמי שהעמידה החברה לצורך רכישת הדירה ולא על החוב שגויס לצורך הרכישה.
מיסוי רכישת הדירות על ידי בעלי חברות באמצעות החברות בשליטתן עשוי לצמצם את ממדי התופעה שנפוצה כיום בעיקר בסקטור דירות היוקרה, שמחירן מעל 10 מיליון שקלים.
במסגרת ההבנות שהושגו בין הלשכות לאוצר ולרשות המסים על מיסוי משיכות בעלים בחברות, רוככה הדרישה לסיווג הלוואת בעלים כחלוקת דיבידנד. לפי הסיכום שהושג, הלוואת בעלים תסווג כחלוקת דיבידנד רק אם מדובר בהלוואה לתקופה של שנתיים או יותר – זאת, לעומת תקופה מינימלית של ארבעה חודשים שעליה המליץ צוות "חברות הארנק" של רשות המסים.
בדיונים סוכם גם כי ייקבע מנגנון שימנע תכנוני מס שיתבססו על מחזור ההלוואות בכל שנתיים. ההבנות יעוגנו בהצעת החוק הממשלתית למיסוי חברות הארנק שמכינים בימים אלה ברשות המסים.
סוגיית מיסוי משיכות בעלים התעוררה כחלק מהניסיון של רשות המסים והאוצר לסגור את הפרצה במיסוי חברות הארנק. חברות הארנק מוקמות ברובן על ידי מקבלי שכר גבוה שמבקשים לשלם בדרך זו מס נמוך יותר.
הלשכות המקצועיות הסכימו כי חברת ארנק שתוקם על ידי יחיד שיש לו יחסי עובד-מעביד מלאים עם מעסיקו – תמוסה כמיסוי יחיד. ואולם, הלשכות מתנגדות לבקשת רשות המסים להרחיב את הגדרת חברת יחיד גם לבעלי מקצועות חופשיים (למשל רואה חשבון או עורך דין).
