כותב המאמר הינו עו"ד איתי ברכה השותף המנהל במשרד ברכה ושות', העומד בראש מחלקת המיסוי ומחלקת הגילוי מרצון במשרד המתמחה בתחום המיסוי האזרחי והפלילי, איסור הלבנת הון וגילוי מרצון
בישראל לא חלה חובה כללית להגשת דו"ח שנתי לרשות המסים, אלא שהמס משולם באמצעות המעסיק או הברוקר באמצעותו הם סוחרים בניירות ערך
זאת, כאשר נקבעו כללים מפורטים העוסקים בחובת הגשת דיווחים לרשויות המס. בשנים האחרונות, הורחבה חובת הגשת דו"חות שנתיים בשל פעילות בניירות ערך, מכאן שגם חשיבות הכרת חובה זו בקרב המשקיעים בשוק ההון.
בעבר, רק מי שהיקף פעילותו בניירות ערך עלה לכדי עסק, קרי, הוא היווה סוחר של ממש בניירות ערך, או מי שלא נוכה ממנו מלוא המס בעת פעילותו בניירות ערך – היה מחויב בהגשת דו"ח שנתי. בשנת 2013 חלה תמורה משמעותית בדין הנוהג.
מס חדש, מס יסף, שנוגע בכינוי 'מס העשירים', המחושב על בסיס מס קיים הוטל על הכנסות גבוהות
במקור, היה מדובר במס נוסף בשיעור של 2% על כלל הכנסות הנישום, שעלו על סך של כ-800 אלף שקל בשנה. מעט לאחר מכן נקבעה חובת הגשת דו"ח שנתי לגבי מי שהיו לו הכנסות החייבות במס זה.
שירותי תכנון מס: היתרון שלנו נמצא בצוות המומחים שמלווה אתכם>>>
בנוסף, נקבעה בתקנות גם חובת הגשת דו"ח שנתי על מי שמחזור המכירות שלו עלה על הסכום החייב במס יסף, ובמנותק משאלת הרווח שהפיק אותו אדם ממכירות אלו. אם לא די בכך, החל מ-2017, הופחת באופן דרמטי הסכום המחויב במס יסף מכ-800 אלף שקל ל-640 אלף שקל בלבד, ירידה של 20%. כמו כן, נקבע כי שיעור מס היסף יעלה מ-2% ל-3%.
כלומר, נכון להיום, די בכך שנמכרו ניירות ערך בסכום כולל של 640 אלף ₪ ומעלה בשנה ע"מ שתחול חובת הגשת דו"ח שנתי, ללא כל קשר, כאמור, על שאלת הפקת הרווח, אם בכלל, מאותם ניירות ערך.
על המשקיעים בשוק ניירות הערך להיות מודעים לשינויים האמורים בחוק ולהיערך אליהם בתאם. בטרם ביצוע עסקת מכר של מניות כדאי להתייעץ עו"ד המתמחה במיסוי ע"מ שיבהיר לכם מה יהיו השלכות עסקאות אלו.
